<h1>ראב"ן סימן רנ"ו</h1>
<h2>דף נה:</h2>
ניטלו הכליות לגמרי כשירה, אבל הקטינו בבהמה דקה עד כפול שאם הכוליא כפול כשירה פחות מכפול טריפה. ופול היא פיפא בלעז, מדלא אמר פול הלבן שהוא פשייל בלעז. ובגסה עד כענבה בינונית והוא יותר מפול, ובמקומן בארץ ישראל היו הענבים גדולים, וראיתי מעשה במגנצא בגסה שהקטינה כענבה והכשירוה. ולקתה בכוליא אחת טריפה [ו]הוא שמגיע הלקוי למקום חרץ הוא הלבן שבכוליא. ומים שבכוליא מוגלא או עכורין אפילו לא סרוחים [טריפה], אבל אם הן מים צלולין ולא סריחי כשירה אבל סריחי טריפה. ובעלת ג' או ד' כליות כשירה להדיוט ופסולה למזבח, דתניא [בכורות ל"ט.] ואת שתי הכליות ולא בעלת שלש וארבע ולא בעלת כוליא אחת. פירש רב היי גאון ניטלו הכליות כוליה, ניטלה אחת מהן ונשתיירה אחת מהן במקומה היכי דמי, מדמינן לה להא דאמור רבנן לקתה בכוליא אחת טריפה, או דילמא הילכתא כמתניתין ואמרי' כיון דניטלו שתיהן כשירה (ו)כי ניטלה אחת מהן כל שכן דכשירה. אלא כן הילכתא דא"כ כליות כל עיקר כשירה ואם יש כוליא אחת כשירה וכל שכן שתיהן דתנן ואילו כשירות בבהמה נטלו וניטלו הכליות קא חשיב לה בהדיהו שלשה וארבעה כשירה דקיי"ל כל יתור כנטול דמיא כוליא אחת כשירה דקאמר לענין קרבן דאמר רחמנא ואת שתי הכליות ולא בעלת כוליא אחת ושלש דמום הוא לקרבן ופסול למזבח הא להדיוט כשר היו שתים ולקתה באחת מהן ושיעורה כדאמרינן הקטינה בדקה עד כפול בגסה עד כענבה בינונית. ואם תאמר כשאין לה כליות כל עיקר כשירה וכשיש שתים ולקתה באחת מהן טריפה, נבראת בב' והקטינה אחת מהן או בשלשה והקטינה אחת מהן או באחת והקטינה בההוא, ודאי לקותא היא כדאמר רב ביבי בר פפא משמיה דרב לקתה בכוליא אחת טריפה. ויש כיוצא ששנינו [נ"ד.] אילו כשרות בבהמה ניטל הטחול נבראת בלא טחול כשירה נבראת בטחול ושתתה סם או מים שמכבה שם הנגר את הברזל וסתם כשירה נימק בעוביו בעצמו טריפה, ולא אמרינן בלקותא חזייה כמאן דליתיה וכשירה אלא ניטל כשירה ניקב בעוביו טריפה.
